מחשבות על קורונה

שלום חברים. טוב שבאתם.
אי שם בחודש מרץ, שעכשיו נראה כאילו חלף מאז נצח, עוד התלבטתי אם להזמין כרטיס טיסה. זה היה בדיוק התפר של הגבלות התנועה והחדשות האיומות ממדינות בהן הקורונה כבר גבתה חיי אדם, אל מול העובדה שהיי, בחודש אפריל אני אטוס, ימות העולם. אז בינתיים מת לו העולם וגם ההחלטה הזו כבר לא תלוי בי. אני לא משוכנע שהכותרות האחרונות היו עושות לי חשק לחופשה גם אם הדבר היה אפשר, אבל זהו. העולם נסגר רשמית ומי יודע מתי יפתח ואיך.

זה הפסח הראשון שלי בבית מזה מספר שנים. את החג הארוך והמייגע הקפדתי תמיד להחליף בחופשה ארוכה ומפנקת עם חברים שאני אוהב ויעדים שלא הכרתי. והנה את הפריבילגיה הזו החלפתי בלהסתגר בבית בעל כורחי ולזפז בין שידור חוזר של מועדון לילה לעוד מצה עם נוטלה. האמת, עונש אמיתי. נכון שכיף לעצור פתאום את הזמן, שמכריחים אותך להיות בחופש, ועם קצת זהירות כל זה יעבור בשלום, אבל לא לחופש כזה קיווינו ויש הרבה דרכים פחות איומות כדי לאפס לעצמך את החיים ולעשות חשבון נפש. אז מה עושים עם כל הזמן הפנוי הזה? בעיקר מביטים בו מהצד חולף לו לאיטו והולכים לתקוע עוד מצה עם נוטלה. עדכונים נוספים בהמשך.

בינתיים תודה שקפצתם לבקר, מוזמנים להנות משלל קטעי הארכיון אם במקרה עוד לא עשיתם זאת, וכמובן תמיד נחמד להיות בקשר. יש זמן.

(עודכן לאחרונה ב- 10/04/20)
חדש! תוכנית האירוח:
benefit
מתוך יחסי ציבור | קריאייטיב
ארקיע
מתוך ארכיון
היכל נוקיה
מתוך ארכיון
ששון מתמודד שוב
מתוך ארכיון
© 2010 כל הזכויות שמורות לאייל וולקוביץ’.
עיצוב: פייד רודניצקי. תכנות ואחסון: ניר גייסט